החלטה בתיק בש"א 7158/09

 

 

1.             לפניי בקשה מטעם הנתבעים בהליך העיקרי (להלן - "המבקשים") להורות על פסילת מסמך, הנושא את הכותרת "דוח סיכום השנה - גן מש"י" מיום כ"ח באייר תשס"ח, החתום על-ידי הגננת שושנה שטיין (להלן - " המסמך"), אשר נשלח על-ידי המשיבים, התובעים בהליך העיקרי (להלן - "המשיבים") למומחה מטעם בית המשפט, ד"ר זלוטוגורבסקי, שנתבקש להעריך את תפקודו הנוירו-קוגניטיבי של המשיב 1.

2.             הרקע להגשת הבקשה, תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו למשיב 1, כתוצאה מתאונת דרכים בה היה מעורב כהולך רגל ביום 7.12.2005, בהיותו בן כ-3 וחצי שנים. בהתאם להמלצת המומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה, פרופ' אברהם שטינברג, בחוות דעתו מיום 20.6.2007, הופנה המשיב 1 לביצוע אבחון נוירו-פסיכולוגי אצל ד"ר זלוטוגורבסקי (להלן - "המומחה"). 

 

הבקשה

3.             לטענת בא-כוח המבקשים, עו"ד משה עבדי, המסמך שהועבר למומחה על-ידי בא-כוח המשיבים הינו דוח מסכם שלא נערך לשם מתן טיפול רפואי והינו בגדר חוות דעת שהעברתה למומחה אסורה. לטענתו, המומחה כלל לא נדרש למסמך האמור, שכן הוא נתבקש לבצע בדיקה נוירו-פסיכולוגית במשיב 1, בדיקה אובייקטיבית באמצעות הכלים העומדים לרשותו. בהפנותו להוראות הדין ולהלכה הפסוקה, הוסיף בא-כוח המבקשים וטען, כי המסמך מכיל נתונים, קביעות רפואיות וכן קביעות לעניין צרכי המשיב 1, בבחינת חוות דעת שהגשתה למומחה אסורה.

תגובת המשיבים

4.             בא-כוח המשיבים, עו"ד טל שליט, התנגד לבקשה. לטענתו, המשיב 1 לומד בגן מש"י, גן חינוך מיוחד ומעון שיקומי לילדים הסובלים מנכויות רב תחומיות, שמטרתו לשקם ילדים פגועים תוך שילוב של לימודים וטיפולים רפואיים. המסמך נועד לצרכים רפואיים, בהיותו מכיל מידע רפואי גרידא, לרבות מידע אובייקטיבי והמלצות שנמסרו על-ידי הצוות הרפואי בגן המיוחד. לדידו, המסמך הינו מידע מכלי ראשון בדבר הטיפול הרפואי והשיקומי שניתן למשיב 1 עקב הפגיעה הקשה. כמו כן, המסמך מתאר באופן עובדתי את פעילותו והתקדמותו של המשיב במהלך שנת הלימודים בגן המיוחד, וככל שיש בו פרשנויות ומסקנות אלה משלימות ומסבירות את המידע ואינן הופכות את המסמך לחוות דעת אסורה. בא-כוח המשיבים הוסיף והדגיש, כי המסמך הינו אותנטי, נערך על-ידי גוף בלתי תלוי ומשקף שלב טבעי של הטיפול במשיב 1. לפיכך, יש להתיר הגשתו למומחה.

תשובת המבקשים

5.             בתשובה לתגובה חזר בא-כוח המבקשים על טענותיו בבקשה, בהדגישו כי המומחה אינו נזקק למסמך זה או אחר, בהידרשו להעריך נכותו של המשיב 1 בתחום ההתנהגותי-לימודי, שכן יש בידו הכלים לעשות זאת. מכל מקום, המסמך האמור מכיל סיכום הממצאים הרפואיים, להבדיל מתיעוד רפואי אותנטי ומקורי, וככל שהמשיבים חפצים בהמצאת מסמכים למומחה, יש להסתפק בסיכומי הטיפול מבית החולים אלי"ן, לרבות הדוח הנוירו-פסיכולוגי שבוצע למשיב 1 על-ידי הגורמים המטפלים בבית החולים, שם טופל המשיב 1 קודם להעברתו לגן החינוך המיוחד.

 

דיון

6.             לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבים, בתשובת המבקשים ובמסמך, ולאחר ששקלתי כלל טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

7.             חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן - "חוק הפלת"ד") קובע הסדר ייחודי לפיו הוכחת ענין שברפואה תעשה באמצעות מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. התכלית שעמדה בבסיס ההסדר היתה למנוע המצב ששרר עובר לתיקון מס' 5 לחוק הפלת"ד (במסגרתו הוסף סעיף 6א לחוק), שבו בעלי הדין הגישו חוות דעת רפואיות סותרות ובית המשפט נאלץ להכריע במחלוקות רפואיות שאינן בתחום מומחיותו (ראו גם, רע"א 333/89 שלוח חברה לבטוח בע"מ נ' ידידים, פ"ד מג(4), 375, 377 (1989)).

מכוחה של הוראת סעיף 6א(א) לחוק הפלת"ד, הותקנו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 (להלן - "תקנות המומחים"), הכוללות הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בענין נכותו הרפואית של הנפגע והמגבלות מהן הוא סובל כתוצאה מהתאונה. הוראת תקנה 8 לתקנות המומחים, המסדירה המסמכים שיומצאו למומחה שמונה על-ידי בית המשפט, מורנו לאמור:

                 "8. המצאת מסמכים למומחה

(א) תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית .

        (ב) תוך ארבעים וחמישה ימים מקבלת המסמכים, רשאי כל בעל דין להמציא למומחה מסמכים כאמור בתקנת משנה (א) אשר הנפגע לא המציאם לו." (ההדגשה אינה במקור).

המסמכים אשר המצאתם למומחה מטעם בית המשפט הותרה סויגו בשלושה: האחד, עליהם להיות בדבר הטיפול הרפואי, לרבות בדיקות לצורך הטיפול. השני, על המסמכים להיות נוגעים לענין במחלוקת. השלישי, נאסרה הגשת חוות דעת רפואית (רע"א 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נ(4) 529, 532
(1996)). הטעם לאיסור בדבר הגשת חוות דעת רפואית הינו שיש לאפשר למומחה לגבש חוות דעתו באופן עצמאי וניטראלי, מבלי להיות מושפע מחוות דעת רפואיות חד-צדדיות (רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור, פ"ד מט(4) 865, 874 (1996); אליעזר ריבלין תאונת הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים (תש"ס-1999) 561). ויוטעם, בהתייחס לתנאי השלישי, נפסק כי חוות דעת רפואית שהגשתה אסורה בהתאם לתקנות המומחים, היא אך חוות דעת מטעם הצדדים, להבדיל למשל מחוות דעת של מומחה רפואי אחר שמונה על-ידי בית המשפט (רע"א 1858/08 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' אמויאל, טרם פורסם
(2008); רע"א 333/89, לעיל).

בשל ריבוי המקרים בהם קו הגבול בין המסמכים המותרים בהמצאה למומחה הרפואי מטעם בית המשפט לבין מסמכים האסורים בהמצאה אינו ברור, התוו בתי המשפט, בשורה ארוכה של פסקי דין, כללים ועקרונות מנחים, אשר בבסיסם הגשמת התכלית העומדת בבסיס הוראת תקנה 8 לתקנות המומחים - ליתן בידי המומחה מטעם בית המשפט מלוא המידע הדרוש לו לצורך גיבוש חוות דעת עצמאית, פרי הבדיקה, המומחיות ושיקול הדעת שלו, והממצה באופן מקיף ומקצועי עניינו הרפואי של הנפגע. כך כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן ברע"א 3906/95 אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מט(3) 303 (1995), בקובעה בעמוד 308 לאמור: